מכתב מעינת - 30 למותו

אח שלי

30 הימים האחרונים עברו עלי כשאני מוצפת בתחושות כעס ואשמה
איך איפשרנו לזה לקרות
איך נרדמנו בשמירה
איך לא הצלחנו לעזור לך לטפל בעצמך יותר טוב. 

כעסתי עליך, כמה שהיית עקשן
אבל אני מבינה שאי אפשר באמת לכעוס על אדם בוגר שכל ההתנהלות שלו נובעת מהרצון לחופש ולעצמאות.

כשנגמרה השבעה אמא שאלה – מה נכתוב לך על הקבר ואני זרקתי במעין בדיחה: shine on you crazy diamond
באותו רגע לא ידעתי כמה רצינות היתה בהלצה שלי. 

השיר הזה נכתב ע"י חברי להקת פינק פלויד, הם כתבו אותו על מנהיג הלהקה בזמנו סיד בארט.

מעבר לעובדה שאהבת את הפינק פלויד, וכמה שהיצירה הזאת מדהימה, יש בה זיקוק של המהות שלך, הרבה נקודות משיקות ליצירתיות, לכשרון, למורכבות, לשיגעון, החיבור לעולם שמעבר, הנפש המוטרדת, הכל שם. 

מעתה ועד עולם, השיר הזה יזכיר לי אותך. 

פניתי לאדם יקר שתירגם את הטקסט. 

כולנו נורא התרגשנו והחלטנו להנציח אותך עם קטע קטן מהשיר:

"בּואָ, נביא, על שְׁלַל חֶזְיוֹנוֹתֶיךָ
צַיָּר, אמן, נְשָׁמָה לְכוּדָה – בוא וּזְרַח" 

עוד לא לגמרי מעכלת מה קרה לנו
אבל אני מכריזה בזאת שאני משחררת כל כעס ואשמה ומבקשת מכולכם לעשות כמוני. 

"זְרַח יהלום מוטרף שלי לָנֶצַח"
(אחד תרגום)

אחותך, עינת